אושר הוא אקדח חם

גם אם זה היה רק מקסם של לילה אחד זה עדיין שווה הכל (בעיקר אם זה היה רק מקסם של לילה אחד). בגלל שאמרת לי שאני לא נראית בת יותר משלושים ושבע. בגלל הפרחים הקטנים המיובשים שנדבקו לי לשיער כשישבנו בגן ההוא במוסררה. בגלל הגן ההוא במוסררה, עם צמרות העצים המאוושות ברוח על רקע שמיים אפלים. בגלל שכשעמדנו מול החומה והיה לך קר אמרתי לך שאני לא יודעת מה אני מרגישה יותר, שחבל שאתה נשוי או שמזל שאתה נשוי. בגלל שאמרת ששיקרתי כשאמרתי שאני לא יפה. בגלל שירדנו את כל המדרגות של ממילא למטה כדי לתפוס מונית. בגלל שאמרת שאתה רוצה לבוא אליי הביתה ושנדבר על האפשרות שנשכב. בגלל שכל הדרך במונית, דרך העיר הפקוקה באמצע הלילה, אצבעות הידיים שלנו היו שלובות. ליטפנו אחד את הזרוע של השנייה ולא אמרנו כמעט מילה. נהג המונית שתק כל הדרך. מחוץ למונית כל אורות העיר נצצו ואפשר היה להרגיש את הדופק החי והפועם של העיר באמצע הלילה של חודש אלול של רמדאן וסליחות וסוף אוגוסט והחופש הגדול ופסטיבל הבירה ומיליוני תיירים זרים ומקומיים. אורות בוהקים עיר גדולה. בגלל שכשבאנו אליי הביתה חיבקת אותי מאחור כשעמדנו מול הספרייה והסברתי לך איך היא מסודרת. הכנו תה וישבנו על הספה ואני רציתי לגעת ברווח החשוף שבין מכנסי הג’ינס לחולצה השחורה שלך. בגלל שאתה צעיר וסקסי וחכם ומצחיק. אבל אתה כמו אקדח טעון שיתפוצץ לי במעלה החך ומשם ישר במוח עוד הרבה לפני המערכה השלישית. בגלל שהדי.ג’יי במקום שבו ישבנו בדיוק שם שיר של Gun Club. אני צריכה לגדר סביבך סרט אדום שכתוב עליו לא להתקרב איזור סכנה. בגלל שאני עכשיו בחיים בשלב שבו אני רוצה להרפות ולשחרר, וריגושים זו היקשרות ואחיזה. הלוואי שיכולנו למצוא דרך להיות סתם ידידים אינטלקטואלים. בגלל שאמרתי לך שאני לא רוצה להיות מנהלת רומנים סדרתית עם גברים נשואים. בגלל שזה לא אותו דבר לנהל רומן עם גבר נשוי בן חמישים וקצת, שאשתו בת אותו גיל והילדים שלהם בני עשרים ומשהו ובוגרים וזה ברור שהוא מחבב אותה כשותפה לחיים ארוכים ואף פעם לא יתגרש ממנה אבל מזמן הוא כבר לא אוהב אותה אהבה ארוטית ורומנטית. זה לא כמו לנהל רומן עם גבר נשוי בן שלושים וקצת שיש לו ילדים קטנים ואישה צעירה ושניהם מתמודדים עם העול הקשה של חיי נישואים ובית וגידול ילדים. במקרה הראשון לא הרגשתי מעולם אפילו שבריר שנייה של רגשות אשמה. את הדבר השני אני פשוט לא מסוגלת לעשות. אבל אני לא כזאת טהורה ונעלה. בגלל שכשנשכבת על הספה הראש שלך נח בחיקי והזרוע שלי נחה על החזה שלך. בגלל שאפילו לא התנשקנו אבל ליטפת לי קצת את השד מעבר לבד השמלה הדקה השחורה. בגלל שהאצבעות שלך פתחו את הכפתור העליון בגב השמלה. זה כפתור שאפילו אני מתקשה לפעמים בפתיחתו. אני יכולה רק לדמיין מה עוד האצבעות שלך מסוגלות לעשות. ובגלל זה אחרי שהלכת, אחרי שהסכמנו שלא נשכב, עשיתי את זה עם עצמי. כי רציתי אותך כל כך. כי כל כך כל כך רציתי אותך.

6 thoughts on “אושר הוא אקדח חם”

  1. אתם מדברים יותר מדי, דנים ודנים באפשרות ובסוף מחליטים שלא. אם יש אקדח טעון בסביבה אז –
    If you want to shoot- shoot, Don’t talk

  2. שמחתי למוצאך שוב.
    אוהבת מאד מאד לקרוא אותך. וזה פה למעלה במיוחד.
    ובימים האחרונים במקביל לגילוי הבלוג שלך, אני קוראת את האסופה “רעם היופי” של ברדיצ’בסקי שיצאה לאחרונה. ומשום מה, יש לי איזה צורך להמליץ עליו דווקא לך, על אף שאנו לא (ממש) מכירות. אני לא לגמרי יודעת למה. זה פשוט מרגיש ככה.

  3. אני עם יוד…..אבל כל כך נהנית כשאת בכל זאת כותבת,בשביל לא לירות.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *